כפר האלשטט הוא עיירה ציורית מיוחדת אשר נראית כמו כלואה בין אגם האלשטט לבין מורדותיו התלולים של רכס הדכשטיין. העיירה היפהפה מוכרת משתי סיבות עיקריות, האחת היא מכרות המלח המפורסמים שלו מהם הופק מלח כבר לפני אלפי שנים, והשניה היא התרבות העתיקה שלו.
העיירה היתה מיושבת כפר מתקופת הברזל המוקדמת בגלל מכרות המלח מהם התפרנסו תושביה. מספרים כי את המלח היו כורים ואורזים בצורת לבבות. בשל התרבות הקלטית העתיקה שהיתה בה, לא מפליא הוא המוזיאון המיוחד שנמצא ממש בליבה של העיירה - מוזיאון הגולגלות, hallstatt charnel house
מסתבר שצפיפות אין רק בגוש דן. גם באוסטריה יש בעיות כאלה לפעמים. אחד המקומות שהיה צורך להתמודד עם צפיפות הוא הכפר הלשטאט שממוקם על מדרון הרכס והשטח המישורי היחיד הוא האגם עצמו. הקצאת שטח לקברים היה סוג של לוקסוס ולכן מדי פעם, כל 10-15 שנים, הוצאו גולגלות מן הקברים והונחו בבית מיוחד שהיום הוא מוזיאון.
אם בעבר הרחוק כל הגולגלות היו מוצאות ומוחלפות, היום אין זה חובה ורק אדם המבקש זאת גולגלתו מוצאת מן הקבר. הגולגולת האחרונה שהוצאה היא משנת 1984. אמנם מדובר על מקום בעל תכלית הזויה ומוזרה מעט, אך האוסטרים משתדלים להפוך גם גולגלות לאטרקטיביות. הגולגלות נצבעות בצבעים ומקושטות במגוון עיטורים כמו פרחים עם שם האדם עליהן כך שהמקום בהחלט מזכיר כבר מוזיאון ולא רק חדר בו מונחות הגולגלות.
העיירה אלשטאט באופן כללי היא מקום לא שגרתי ביחס לגודל שלה. אמנם זוהי עיירונת, כפר קטנטן אך יש בו כמה וכמה מאפיינים ייחודיים. מערות עם מפלי קרח בליבו של האגם, מכרות המלח שניתן להכנס לעומקם עם רכבת כורים וגם (בית) מוזיאון הגולגלות אשר נראה מקום נחמד וסימפטי וכלל לא מבעית כפי שאולי נשמע בתחילה.
כל אלה הופכים את הכפר אלשטאט למקום שכדאי לבקר בו, לחוש את השלווה שיש בו, לראות את הנופים המופלאים של רכס הדכשטיין שמעל, של האגם שמתחת ולהרגיש את השקט שברחובות הכפר שמצא פתרון יצירתי לתנאי השטח הלא קלים שלו.